אלף מילה על תורת בעלי הידע
המכתב הזה כמו המכתב אליו הוא מגיב חסר קונטקסט . אם דיקן הפקולטה יכול לשלוח מייל בתפוצה פקולטית בלי להרגיש מחוייב להבהיר במה המכתב עוסק הרי שגם לנו מותר .
היסטוריה קצרה :
הוועדה להשכלה גבוהה שהתכנסה לאחרונה לדון במצבם של המוסדות הגבוהים ללימודי אדריכלות בארץ הוציאה דו”ח חריף על מצבם של אלה . הטכניון זכה לקיתונות של ביקורת יותר משאר המוסדות .
מבחר ציטוטים בלשון חופשית מתוך הדו”ח : [ ובאנגלית זה לא נשמע טוב יותר ]
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה מצויה במשבר מתמשך
הפקולטה התרחקה מיעדי הליבה שלה
לימודי תואר ראשון באדריכלות אינם עומדים עוד במרכזה
רוב אנשי הסגל נראים נואשים, חשדנים זה כלפי זה ומבודדים זה מזה
סגל המורים בפקולטה אינו מאויש במלואו משרות רבות פנויות וישנו מחסור בפרופסורים מן המניין שיחליפו את בני הדור שפרשו לפנסיה ויפתחו תחומי מחקר חדשים
בצעד נואש פנתה הפקולטה לפרופסור יהודה קלעי שהיה אז חלק מהוועדה להשכלה גבוהה והציעה לו להיות דיקן הפקולטה
תהיות ביניים :
למה הקורס החדש [ רחל קלוש בשוק תלפיות ] במימון המל”ג משווק בצורה אגרסיבית כל כך בפקולטה . בסטודיו האחרון היינו במתחם רכבת מזרח שם אנו מתעתדים לבצע את הפרוייקט בסמסטר הבא והמנחה מכרה במשך דקות ארוכות את הקורס ועודדה סטודנטים להירשם אליו [ מי שמע שמנחה סטודיו ממליץ לסטודנטים על קורסי בחירה אלא אם כן יש פה דחיפה מגמתית ברורה מצד גורמים בכירים יותר בפקולטה ]
בכתבה בעיתון דבר מלפני ארבעים וחמש שנה מופיע דיון מעניין ונחשפים תהליכים מרתקים שעברו על הפקולטה בשנים מוקדמות יותר . הכתבה הזו חשובה לדעתי מאחר ובתקופה זו העיתונות אכן הייתה עיתונות ולמרואיינים לא הייתה שליטה ישירה על מה שנכב בכתבה [ דבר שלא יעלה על הדעת היום ] .
ציטוטים חשובים מהכתבה :
חילוקי דעות בין אקדמאיים לא תמיד אקדמאיים הם בלבד יש מורים שהם גם בעלים או שותפים למשרדים אדריכליים ומטבע הדברים שיש תחרות ביניהם וזו באה לידי ביטוי בוויכוח האקדמי הצרוף לכאורה [!]
כלומר וויכוחים כלכליים בעיקרם בין בוא נאמר מנספלד והשמשוני הכתיבו את תוכנית הלימודים אותה אני לומד כיום [!]
עצוב
מאידך ניתן לראות בכתבה תפיסה אקדמית אדריכלית שהיא בעיניי אם הייתה מצליחה לפרוש כנפיים תפיסה נפלאה והייתה יכולה לקחת את כל מוסד האדריכלות בארץ הרחק מן המקום העגום בו הוא נמצא כיום .
ציטוט :
סטודנט עוסק היום ביותר מעשרים מקצועות לשנה והתכנון תופס בהם רק חלק מועט מזמנו . הוא לומד כל מקצוע בנפרד ואנשי הקבוצה סבורים כי הדרך ללמד תהליך של עבודה הוא לא ידע כשלעצמו אלא יכולת הסינתזה – צירוף כל הנתונים לפרוייקט אחד . הוא הדין לגבי מקצועות האדם [ מינוח מדהים למקצועות הומניסטיים (-: א.] אין עניין בהפיכת הארכיטקט לדילטאנט בסוציולוגיה למשל אבל המגמה צריכה להיותלהכשירו לשיתוף פעולה עם הסוציולוג כחבר צוות .
סוף ציטוט :
לאחרונה החלה הפקולטה בראשותו של פרופסור יהודה קלעי לפעול בצעדים קטנים לקראת שיטת לימוד זו . בנשה שלישית לדוגמא אוחד מקצוע אקלים אנרגיה וארכיטקטורה יחד עם מקצוע הסטודיו . המקוצע החשוב ביותר בו לדעתי שינוי כזה אמורלהתחולל הוא מקצוע פרטי בניין . [ ואני מניח שדבר זה לא קורה מסיבות פרקטיות – בתחילת תהליך הסטודיו לא ניתן לדבר עדיין על פרטים . גם זה ניתן לפתרון על ידי פיתוח פרטים מסמסטר קודם . בדרך זו פרוייקט ילך עם הסטודנט יותר מסמסטר אחד דבר שיוצר לדעתי מחוייבות ]
וכאן אני רוצה להתייחס ישירות אל תורת בעלי הידע וחסרי הידע . אם הדיקן שלנו חושב שמהות היחסים בין הסטודנטים לבין המנחים \ מרצים \ מורים הוא הנחלת ידע [ ואם הוא מפיץ תורה זו בתפוצה פקולטית ] הוא אינו ראוי להיות דיקן הפקולטה . הביקורת העיקרית של המועצה להשכלה גבוהה הייתה על פקולטה רקובה המדשדשת במקום ולא מעדכנת את עצמה . אז זה בדיוק זה . בעלי הידע וחסרי הידע זוהי בדיוק הנקודה בה היינו לפני מאה שנה . פרופסור יהודה קלעי היקר : בשביל ידע אני לא צריך אותך . בשביל ידע אני לא צריך אף אחד מהמורים והמרצים שלי בפקולטה . בשביל ידע יש לי את האינטרנט ובשביל ידע יש לי ספריות אקדמאיות . אני צריך אותך ואת המורים שלי בשביל לדעת מה לעשות עם הידע הזה . אני צריך אותך בשביל ללמוד לקחת את כל חלקיקי האינפורמציה ולחבר אותם לכדי תצרף אחד . לכדי יצירה אחת . לכדי שלם בעל ערך .
ואם אינך מבין את תפקידך מוטב לך לחזור למקומך בוועדה להשכלה גבוהה .
דיקן הפקולטה הוכיח במכתבו שהוא ארכאי לא פחות מהדיקן אותו החליף . שהוא מדשדש במקום לא פחות מסגל הפקולטה בהם הוא אמור להרביץ תורה . הזמנים השתנו . תפקידה של האקדמיה משתנה . ההירארכיה הישנה לא יכולה להישמר מהסיבה הפשוטה שיש לה תחליפים .
בהמשך לכך הפקולטה החלה באחרונה בתהליכים משמעותיים בהפיכתה לדיגיטלית יותר מתוך התפיסה שמחשבים הם עתיד . כחלק מכך ובסיועו של ד”ר יאשה גרובמן נפתחה בפקולטה המעבדה הדיגיטלית המספקת כלים כמו חיתוך לייזר חיתוך סיאנסי והדפסת לייזר . כמו גם פלוטריה בחוות המחשבים שעומדת לרשות הסטודנטים .
מבחינת הסטודנטים האחראי למהפכה הוא ד”ר יאשה גרובמן . אבל האיש שעומד מאחוריה הוא שוב דיקן הפקולטה שתחום מחקרו הוא עיצוב דיגיטלי שיתופי .
שוב גם בתחום הזה הפקולטה בוחרת לעמוד במקום או לחקות פקולטות אחרות בעולם במקום להוות פורצת דרך ולהציע חשיבה חדשנית ומרעננת .
מחשבים הם לא העתיד
אני רוצה לכתוב את זה עוד שלוש פעמים :
מחשבים הם לא העתיד
מחשבים הם לא העתיד
מחשבים הם לא העתיד
מחשבים היו העתיד בשנות התשעים . אולי
והעתיד מעצם טבעו משתנה .
בפורפוליואים של איי איי בלונדון ניתן לראות כבר בשנות התשעים דיגיטליזציה מובהקת בפרוייקטים . יופי שהפקולטה התעוררה מאוחר מידי ומנסה להדביק את הפער אבל לא יתכן שמה שהיה העתיד בשנות התשעים יהיה העתיד בשנת 2012 . אנחנו מתקדמים בקצב מהיר הרבה יותר .
[ קצת יומרני לנסות לחזות את העתיד אבל לדעתי אנחנו הולכים לקראת הצטמצמות וחזרה לשורשים . חזרה אל הטבע . חזרה אל האדמה וחזרה אל תהליכי תכנון טבעיים . תהליכי תכנון הרחוקים מהותית מתהליכי תכנון ממוחשבים ]
ועוד פעם אחת ברשותכם :
מחשבים הם לא העתיד . מחשבים היו העתיד לפני עשרים שנה
סיכום :
בתהליכים העוברים על הפקולטה ישנם דברים טובים יותרוטובים פחות . ללא ספק המצב הקיים עדיף לאין ערוך על פני המצב הקודם מהסיבה הפשוטה שסטודנטים החלו לעבוד קשה יותר . פתאום להיכשל במקצוע הסטודיו הוא לא דבר חריג וזהו שינוי מבורך . אם אנו רוצים שיקחו אותנו ברצינות ברגעשאנו יוצאים לשוק העבודה בראש ובראשונה עלינו לכבד את מקצוע הליבה שלנו את מקצוע הסטודיו . הוא הלב הוא הנשמה והוא המוח של תהליך הלימודים והזלזול לא הוא זכה בשנים קודמות ללא ספק בלתי מתקבל על הדעת .
יחד עם זאת מוטב לה לפקולטה שתהיה קשובה יותר להלכי הרוח בין הסטודנטים ולא תנסה לשמור על ההיראכיההישנה . ובנוגע לתוכנית הלימודים החדשה שהולכת ונבניתיש מקום להסתכל קדימה ולא לפזול למה שבפקולטות אחרות מוגדר “חדשנות”
